ילד שלי  / עליזה אוסטרי

החגים בפתח ילד והגעגוגים גוברים.

נזכרת ולא שוכחת.

אתה חסר לי ילד.

רוצה לשמוע את קולך.

הגעגוע שורף את הלב.

נשאר בי הכאב.

אתמול הגיעו מארכיברים נציגים לזכור אותך איתנו .

מאוד ריגשו אותי.

השארת חותם גדול ילד.

אוהבת- א מ א.

איפה אתה  / עליזה אוסטרי
איפה אתה ילד שלי?                                                                                                            אני מתגעגעת אליך.                                                                                                           חושבת עליך בימים.לא ישנה בלילות.                                                                              עד מתי אלוהים? איזה כאב.כמה דמעות.                                                                          רוצה אותך בחזרה.צועקת וזועקת-מדוע נלקחת ממני?                                            

עצוב לי בנשמה  / עליזה אוסטרי
למועדון הוא יצא עם חבריו ולא שב.
בדלת הופיעו השוטרים עם גורל אכזר.
הוא לא ישוב אמר לי הקצין.
בחדרו השקט-קר.
מיטתו ריקה ואין איש,שיסביר.
רק המועקה.
אוי ילדי הרי הבטחת,שתשוב אלי
את הקול שבי לקחת ואין טעם לחיי.
בחלון עוד שומעת את קול פסיעותיו.
בבגדיו נשאר אותו הריח.
ים של דמעות בשתי עיני
ליבי זועק -שובה אליי.
ללילות בבית-לבד יושבת בחדרי ומחכה לשובך.
מביטה בתמונות-נזכרת ובוכה.
לו יכולתי בן יקר לעצור הכול ושלא תלך.
אך החיים הם חזקים ממך וממני.
אוהבת אותך-ילד שלי.
מתגעגעת אליך וחושבת עליך.
 א מ א

יום הולדת עצוב  / עליזה אוסטרי

יום עצוב הוא יום הולדתך ה-28.
כמו כל יום בעצם.
אתה כל כך חסר לי ילד שלי.
אתה תמיד תשאר ילדי הקטן ואהוב.
מתגעגעת אליך בטירוף.
לפעמים נדמה,שאין לי כ'ח להמשיך.
איך אפשר לחיות כך?
אוהבת אותך מאוד וכואב בנשמה.
נלקחת ממני באכזריות ילד שלי.
לא נתנו  לי את האפשרות להגן עליך.
להתנגד.נשארתי חסרת אונים.
אוהבת אותך-אמא.

מתגעגעת  / עליזה אוסטרי
איפה אתה ילד שלי? כמה כאב יש בליבי.

כאב,שנשאר.  / עליזה אוסטרי
החיוך נעלם.נעצר העולם מיום,שעזבת ואינך.
חלפו השעות.אבדו התקוות.
שוב זכרונות,שצפים ועולים.
בתקופות,שהיית איתנו.
תמונות מהעבר חולפות בראשי.
ברגע אחד הכול התהפך וכאב גדול
נשאר בליבי.
איפה אתה ילד שלי?
מתגעגעת אליךךךךךך
  אמא.

אזכרה- 6 שנים  / עליזה אוסטרי
החיים ממשיכים קדימה ואנחנו נסחפים איתם.
כבר סופרים בשנים את יום לכתך-6 שנים ילד שלי.
יום מותך מתרחק בקצב מהיר,אך בלב התחושה היא עכשווית.
כולנו מנסים להמשיך ולנהל חיים רגילים-בהם משולבים יחד עם רגעי השמחה והאושר,
גם נקודות ציון של עצב,כאב ואובדן.
כאב,אשר חודר לנשמה ולא מפסיק.
ואני במיטה בוכה כבר בלי קול.
אי אפשר להחזיר לאחור את הזמן,אבל אני יושבת ובוכה,שתחזור.
בליבי יש מקום מיוחד,ששמור רק לך ילד.
שומרת תמונות קפואות של חוויות משותפות.של חיוך.הבעת אהבה וטוב לב.
אני מודה לך ילד על,שהיית מי שאתה ושהתברכת בכל הדברים הנפלאים,שעשו אותך לילד המיוחד
שלנו.
ילד שלי-תמיד תהיה הילד שלי-רני.
ילד של א מ א.
אמא,שאוהבת אותך.

ילד שלי  / עליזה אוסטרי
ילד שלי.
אתה תמיד תהיה בליבי.
תמיד עם החיוך הכי מושלם.
כמו בתמונות.בזכרונות.
בכל מקום,שאתה נמצא-תהיה של אמא.

אוהבת  ומ ת ג ע ג ע ת. 

געגועים לילד שלי  / עליזה אוסטרי
א נ י מ ת ג ע ג ע ת  א ל י ך  י ל ד  ש ל י.
איפה אתה?קשה לי כל כך.
מחפשת  אותך בכל מקום.
ילד יקר שלי.
אוהבת אותך.

געגועים  / עליזה אוסטרי
איך הלכת ילד שלי.
השארת עצב מסביב.כאב גדול בליבי.
הלכת והשארת רק זכרונות.
איך אני מייחלת שוב לבואך.
עצובה אני וכואבת.את כולי נתתי למענך.
הלכת והשארת בית עצוב.
יושבת וחושבת-מה לא נכון עשיתי
שכך נגזר עלינו.
כל יום שעובר יותר כואב לי.
  א ו ה ב ת -א מ א.

געגועים של אמא  / עליזה אוסטרי
ליבי רוצה אותך ילד.
זה לא מפסיק לכאוב.
אתה חסר לי כל כך.
הגעגועים רק גוברים רני.
עם הזמן,שחולף.
רוצה לשמוע את קולך.
את צחוקך.
מחכה לך עדיין-לא יודעת איך מתנהלים בלעדיך.
אתה תמיד מולי וזה כואב.
כואב עד דמעות,ששוטפות את כולי.
צועקת את שמך בדממה.
א ו ה ב ת א מ א

געגועים לבני הקטן  / עליזה אוסטרי
אני מתגעגת אליך ילד.
כואב לי כל כך.לא יודעת מה לעשות.
אני צועקת את שמך ואתה לא עונה לי.
היכן אתה ילד שלי?
עוד יום הולדת עבר-בלעדיך.
אוהבת אותך-אמא.

געגועים  / עליזה אוסטרי
אין זמן,שאני לא חושבת עליך.
לו רק יכולתי איתך שוב לדבר.
אין זמן,שאני לא נזכרת בך,
לו רק יכולת לחזור ממקום אחר.
את הכול הייתי נותנת
לא הייתי מוותרת אפילו על דקה.
בליבי אותך שומרת.
אותך תמיד זוכרת רק לטובה.
כל השנים אם היו לי כמה רגעים
להיפרד ממך במילים.
להסביר כמה געגועים יש לי בפנים.
אין זמן,שאני לא חושבת עליך.
איך לא הספקתי להגיד לך שלום.
אין זמן,שאני לא נזכרת בך.
לו רק יכולתי לתת חיבוק אחרון.
כל השנים רק געגועים נשארו לי.
 אוהבת אותך ילד שלי-אמא.

כאב של אמא  / עליזה אוסטרי
רני-ילד שלי.
קשה עכשיו מאוד.
אתה בטח רואה מה עובר עלינו.
כואב לי בנשמה-אני לא ישנה בלילות.
לא מפסיקה לבכות.
מתגעגעת אליך המון.
איפה אתה ילד?

געגועים לך ילד.  / עליזה אוסטרי
אתה חסר לי ילד.
אוי-כמה דמעות רני שלי.
דמיינתי לי אותך אתמול-הולך מולי על המדרכה
עם טרנינג ונעלי אצבע.
ההליכה המהירה שלך והחיוך.
 אוהבת ומתגעגעת המון.
חושבת עליך המון.
הלב לא מפסיק לכאוב.
נדמה שעוד רגע הוא מתפוצץ.

4 שנים ללכתך ילד.  / עליזה אוסטרי
אין מילים,שיכולות לתאר את עוצמת הגעגוע.
לפעמים אני שותקת,סגורה עם הכאב והדמעות
בעיניים יורדות ללא הפסקה.
עוד יום זכרון-עוד שנה חלפה רני.
עצוב לא לראות אותך והכי עצוב,שאתה לא
נמצא איתנו.אוהבים אותך כל כך וקשה
לחיות עם הכאב.
רוצה כל כך לחבק אותך.חושבת עליך ויש
לי אבן בתוך הלב.
היית איתנו ילד שנים מעטות ופתאום הלכת.
השנים חולפות,אך זה לא פחות כואב.
הדמעות עוד בעיניים מבקשות, שתחזור.
הנשמה בוכה,כי רק זכרונות נשארו.
אתה כל הזמן מו עיניי ילד שלי.
לילות ארוכים רוצה מנוחה לנפש ורק בוכה.
זוכרת את מבטך מחייך וקשה לי.
קוראת בשמך-רני,אך אתה כבר לא כאן.
אומרים,שהזמן תרופה למכאוב,אך הכאב  לא חולף
עם הזמן.
יום וליל שואלת שוב ושוב-מדוע נקטף בני הקטן.
הוא לא הספיק לגדול-היו לו עוד הרבה חלומות,אך הכול
התנפץ והוא לא יוכל להגשים אותם.
הגורל התאכזר ולא ריחם.
עוד יום עובר והוא לא חוזר.בלעדיו החיים קשים יותר.
נותר פצע גדול.
שוב מסתכלת בתמונות ולא מאמינה.
רני שלי-פרח,שנקטף ושוב זולגות הדמעות.
יש ימים,שאין בי כוחות וחושבת-איך אפשר להמשיך
בלעדיו.
הדמעות, שמכסות את הפנים-שוטפות את
הזכרונות,אך לא מוחקות אותם.
רני-תמיד תשאר בליבי לעד.
אוהבת אותך ילד שלי.
אמא.  

געגועים  / עליזה
לבדי בחדרי יושבת
ובתוך ליבי ריקנות ועצב.
אתה היקר לי -כל כך חסר לי.
מתגעגעת אליך ילד שלי.
לו רק ידעת עד כמה.

געגועים  / אמא
ילד שלי-רני.
אני כל כך מתגעגעת אליך.
אתה חסר לי בכל יום.
קשה לי רני.
כל ההכנות לחג הקרב-ואני חושבת עליך המון.
החיוך שלך-קשה לי נורא.
אתה יודע כמה אני אוהבת אותך ילד.
הדמעות זולגות.

3 שנים לילדי  / אמא עליזה
כולנו כאן רני
אבא ואני-אחותך הילה,האחים רועי ואופיר.
בני המשפחה הקרובים.
החברים והחברות שלך.
החברים שלנו.משפחת הארכיברים ועוד הרבה אנשים,שבאו לחלוק לך כבוד.
עוד שנה חלפה מאז אותה שבת איומה.
אותה שבת,שחיכיתי לך כמו בכל הפעמים,שחיכיתי
כשיצאת לבלות.התקשרתי אליך ואתה כבר לא ענית.
אנחנו כאן ולא מאמינים,שנלקחת מאיתנו.
והנה 3 שנים,שאנחנו כואבים.
ההלם עדיין לא חלף וחסרונך הוא בכול.
קשה לי ילד-עולמי חשך והדמעות חונקות את גרוני.
אין לילה,שעוברמבלי שפניך מופיעות מולי ושפתיי
לוחשות את שמך.
אין יום,שעובר בלי זכרונות,שעולים בראשי.
אני שומעת את הליכתך המהירה בשביל אל הבית.
את כניסתך הביתה עם השלום המיוחד שלך ואת השאלה הראשונה
שאתה שואל-מה יש לאכול אמא?
על הצלחת שלך-המנה האהובה עליך-אורז ושניצל.
אני שומעת את צחוקך המתגלגל כשאתה יושב
עם האחים ומעשנים ביחד.
או עם החברים כשאתה מדבר איתם בטלפון.
אני רואה אותך יושב בחדר מול המחשב
ושומעת את אצבעותיך רצות על המקלדת
והנה אתה קורא לי-בואי אמא-בואי תשמעי שיר שתאהבי
שיר בדיוק בשבילך-נכון-אוהבת.
והיום השירים בשבילי-הם עליך רני-הוזה אותך מולי והלב פצוע,
מה שיש לי בעולם הזה לא שווה לי בלעדיך.
החיים השתנו אצלי ילד.
אלו שנים של מאבק יום יומי.
אני מדברת ומתבדחת,אך העצב נמצא בכל שמחה.
התנהגותי נראית נהדרת על אף,שחלק ממני איתך.
הגעגועים חונקים,מתישים ומטריפים את הדעת.
נזכרת ומתגעגעת-לוקחת נשימה ארוכה,נשענת
אחורה ומאבדת את תחושת הזמן.עוצמת עיניים ובוכה.
בוכה ושואלת-למה?
אומרים-החיים ממשיכים הלאה-כן הם ממשיכים,
אבל מפסיקים להתקיים.
החסר הזה ,הצער והכאב מלווים אותי בכל מחשבה
ובכל רגע.
זה לא עוזב-זה כל הזמן איתי.
אני אוהבת אותך ילד----אתה יודע.
תמיד תהיה בליבי.

        א מ א